הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 27.3.11 (כב' השופט מנחם קליין), בה נקבע כי האחריות לפיצוי המנוחה שעזבונה הוא התובע 1 היא על המבקשת בלבד אשר ביטחה את הרכב הפוגע, וזאת במסגרת תובענה שהוגשה על פי חוק הפלת"ד.

ההחלטה ניתנה בשאלת החלת החוק והחבות בין חברות הביטוח (לאחר שהוחלט בהחלטה קודמת לפצל את הדיון ושרק לאחר מכן יתקיים הדיון בעניין גובה הנזק).

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה בהחלטה ובתגובת המשיבה 1 לבר"ע שהוגשה על פי החלטתי מיום 3.1.12 (המשיבים האחרים לא הגיבו לבר"ע למרות שהחלטתי הנ"ל על פניו הומצאה לבאי כוחם) - החלטתי לדחות את הבקשה. 

כלל הוא כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין החבות, על הנתבע להמתין למתן פסק הדין הסופי, ובגדרו של ערעור בזכות על פסק הדין הסופי יוכל להעלות את השגותיו גם בשאלת החבות.

ראו גם רע"א 6514/10 פלוני ואח' נ' רוזנר ואח' [פורסם בנבו], 22.5.11, שם נקבע כי:

"רשות ערעור תינתן בדרך-כלל במקרים שבהם אם לא תינתן הכרעה בתוך פרק זמן קצר, יקשה להשיב את המצב לקדמותו מבחינת זכויות הצדדים מאוחר יותר; או במקרים שבהם מתן רשות ערעור עוד טרם פסק-הדין הסופי מוצדק מבחינת היעילות הדיונית ועשוי לחסוך זמן שיפוטי יקר. במרביתם של המקרים, אין זכויותיהם של הצדדים או יעילות הדיון נפגעים כתוצאה מדחיית ההכרעה במכלול השגותיהם של הצדדים עד לאחר מתן פסק-דין סופי. כך הוא הדבר באשר לערעור על החלטות ביניים ככלל, וכך הוא הדבר, וביתר שאת, לגבי מתן רשות לערער על החלטה בשאלת האחריות, שנדונה בנפרד משאלת גובה הפיצויים. ההלכה היא כי במקרים כגון אלה יש להמתין עד למתן פסק-הדין הסופי, שלאחריו ניתן יהיה להגיש ערעור בזכות על כלל הכרעותיה של הערכאה הדיונית, לרבות ההכרעה בשאלת האחריות" (ההדגשה אינה במקור).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מן הכלל. בבר"ע דנן העלתה המבקשת טענות שונות לגופה של שאלת האחריות אך לא הראתה טעם מיוחד המצדיק ליתן רשות ערעור.

לא ראיתי איזה נזק מהותי שאינו ניתן לפיצוי בהוצאות הולמות ייגרם למבקשת אם תשיג על קביעת האחריות במסגרת ערעור בזכות על פסק הדין ככל שתחפוץ בכך.

מה גם שההחלטה נשוא הבר"ע ניתנה ביום 27.3.11 ויש להניח על פניו בנסיבות שבירור שאלת היקף הנזק מצוי בשלב מתקדם יחסית.

לאור האמור לעיל - הבר"ע נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד במשורה בסך 5,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ערבון ככל שהופקד יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ב, 2 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: